המבנה מהווה חלק משמעותי מהנוף האורבני. הוא גם נמצא בטרנספורמציה מתמדת, מבליה בהשפעות של נזקי אקלים, זיהום אוויר, שינויים טכנולוגיים ושכבות שונות של התערבות אנושית.

סימני החיים משמשים להדגשת המרכיבים המשמשים עדות לרבדים השונים של ההיסטוריה. ללא צלקות, העבר מוחלק ונשכח. הצלקות של מבנה, כמו אלו על עור האדם, מייצגות סימנים של פציעה והתאוששות, צמיחה והתמרה. חזית הבניין והמבנה עצמו מציגים את הצלקות של שכבות התערבות אלו, טבעיות או מלאכותיות, כגון חוטי חשמל, כבלים, מזגנים ואנטנות, החיוניים כחמצן, המוסיפים אפשרויות חיים חדשות למבנה.

ישנם מצבים בהם המבנה עלול לקרוס ולמות. כשהאינטראקציה בין הדייר, הרחוב והציבור הרחב כבר לא קיימת, הבניין מת, קפוא כמו מומיה. גורמים שונים יכולים להשפיע או לגרום למצב זה.

הריסות הן מצב הריקבון הראשון. ברגע שאין יותר חיים בפנים, המבנה מתחיל להתפרק, לאט לאט גוסס. במקרים מסוימים הוא עלול למות בפתאומיות, כאיבר ביולוגי במצב של נזק או מצוקה בלתי הפיכים.